הפרת חוזה – מהי?
הפרת חוזה מוגדרת בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 כך:
"הפרה" – מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה;
ובפירוט, הפרת חוזה מתייחסת לכל מעשה או מחדל שאדם עושה בניגוד לחוזה. אך מהו חוזה? חוזה יכול להיות הסכם בעל פה שהסכימו צדדים להסכם וגם חוזה בכתב.
הפרת חוזה מקנה לצד שנפגע תרופות שונות ובהן ביטול החוזה או אכיפת החוזה ופיצויים בגין הפרת חוזה.
ובלשון החוק:
"תרופות הנפגע
2. הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה."
מסעיף זה אנו מבינים שלא ניתן לבצע אכיפת חוזה בד בבד עם ביטול חוזה.
אכיפת חוזה או ביטול חוזה?
אם כן, מתי הנפגע מהפרת חוזה יכול לדרוש אכיפת חוזה ומתי הוא יכול לדרוש ביטול חוזה?
סעיף 3 לחוק מגדיר את התנאים שבהם לא ניתן לאכוף חוזה:
"הזכות לאכיפה
3. הנפגע זכאי לאכיפת החוזה, זולת אם נתקיימה אחת מאלה:
(1) החוזה אינו בר-ביצוע;
(2) אכיפת החוזה היא כפיה לעשות, או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי;
(3) ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית משפט או לשכת הוצאה לפועל;
(4) אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות הענין."
מסעיפי החוק אנו יכולים להסיק כי אכיפת חוזה תנתן כאשר הדבר אפשרי, אך ישנם מקרים שבהם הדבר אינו אפשרי ויפגע בנכס ו/או שהחוזה אינו בר-ביצוע. לדוגמא, כאשר הדבר שבגינו ערכנו חוזה כבר לא קיים – לא ניתן לאכוף את קיום החוזה, או שמדובר בהפרת חוזה עבודה – לא ניתן לאכוף על מעסיק בדרך כלל להעסיק עובד באם הוא לא רוצה. אך כן ישולמו פיצויים בגין ההפרה.
מתי אם כך ניתן לבטל חוזה?
לפי לשון החוק:
"הזכות לביטול
7. (א) הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית.
(ב) היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול.
(ג) ניתן החוזה להפרדה לחלקים והופר אחד מחלקיו הפרה שיש בה עילה לביטול אותו חלק, אין הנפגע זכאי לבטל אלא את החלק שהופר; היתה בהפרה גם משום הפרה יסודית של כל החוזה, זכאי הנפגע לבטל את החלק שהופר או את החוזה כולו."
מלשון החוק אנחנו מבינים כי ניתן לבטל חוזה על ידי שתי דרכים – במידה והמפר את החוזה הפר אותו בהפרה יסודית,
הפרה יסודית – "
6. לענין סימן זה, "הפרה יסודית" – הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה."
כלומר הפרה שצד בחוזה לא היה מתקשר בחוזה אילו צפה מראש את ההפרה ותוצאותיה. והאפשרות השניה לביטול חוזה הינה במידה ולא היה הפרה יסודית, והנפגע מההפרה נתן למפר הזדמנות אמיתית לתיקון ההפרה תוך זמן סביר וזה לא עשה זאת.
כלומר, לא ניתן לבטל חוזה במידה וההפרה אינה יסודית וגם אם ההפרה לא היתה יסודית, הנפגע מההפרה חייב לתת למפר הזדמנות לתקן את ההפרה ורק אז ובמידה והמפר לא תיקן את ההפרה יוכל הנפגע לבטל את החוזה.
אם כך ראינו שהפרת חוזה מאפשרת לנפגע לחייב את המפר לקיים את החוזה על ידי הפעלת הסעד של אכיפת חוזה. ובמקרים מסויימים הנפגע יכול לבחור להפעיל את הסעד של ביטול החוזה במידה ומתקיימים הקריטריונים שדיברנו עליהם לעיל.
דבר נוסף וחשוב לזכור, שגם במידה ובחר הנפגע מהפרת חוזה להפעיל את סעד האכיפה או סעד הביטול של החוזה, עדיין עומדת לרשותו הזכות לדרוש פיצויים בעבור הנזק שנגרם לו כתוצאה מההפרה.
למרות הכל, חשוב מאוד לציין שגם במידה והמפר הפר את החוזה בהפרה יסודית, עדיין חלה על הנפגע לקיים את חובת הקטנת הנזק ולא להביא למצב שהוא יתעשר שלא כדין (עשיית עושר ולא במשפט).
על כן, אנו רואים שבמקרה של הפרת חוזה ישנם סעדים שונים שניתן לבצע והכל בהתאם לחוזה שנכרת בין הצדדים וההפרות שבוצעו בחוזה.
למשרדנו נסיון רב בהפרת חוזה, אכיפת חוזה, ביטול חוזה ופיצויים בגין הפרת חוזה.
לפרטים נוספים צרו קשר!