זכרון דברים או חוזה מחייב
המושג "זכרון דברים" הינו מושג שמוכר לרובנו, לרוב האסוציאציה שמזוהה עם מושג זה הינה של איזשהו סיכום לא מחייב שעושים צדדים לעסקה ולא מייחסים לו משמעות רבה. אך האם כך הדבר?
בפסיקה יש מקרים רבים שבהם צדדים לעסקה חתמו על מסמך שכותרתו הכילה את הביטוי "זכרון דברים" ואחד הצדדים, בשלב כלשהו לאחר החתימה על "זכרון דברים" התחרט ו/או החליט שתנאי מסויים במסמך שחתמו אינו מקובל עליו. ברוב המקרים בית המשפט פסק ש"זכרון דברים" הינו מסמך מחייב ויש להתייחס אליו כאל חוזה לכל דבר ועניין.
חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 מגדיר מהו חוזה, ובסעיף 1 לחוק מצוין בזאת הלשון: " חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה.". כלומר על פי החוק ברגע שיש הצעה וקיבול אזי נכרת חוזה מחייב בין הצדדים. בהמשך החוק בסעיף 2 מצויין כך:
"2. פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור."
כלומר מסעיף זה אנו למדים שבכל הצעה וקיבול (לפי סעיף 1 לחוק) נדרשת גם דרישה של גמירות דעת מצד המציע וכן מסויימות בכדי שההצעה תתקבל. במה דברים אמורים: נניח ושמעון וראובן כרתו הסכם למכירת אופניים, ושמעון מוכר לראובן את אופניו. בית המשפט לרוב יראה בהסכם מחייב במידה והצדדים הראו מאפיינים של גמירות דעת ומסויימות, במקרה שלפנינו הוכחה לגמירות דעת תהיה לדוגמה מחיר שסיכמו השניים על מכירת האופניים, וכן מועד לביצוע העסקה. כמו כן במידה ופרטי הצדדים מופיעים על המסמך שחתמו השניים כמו למשל שמותיהם ותעודות הזהות שלהם, כתובת וכו', הדבר יוכיח שהיתה גמירות דעת ומסויימות בהצעה ובקיבול של שני הצדדים. במקרה שלפנינו, אין זה בכלל משנה אם למסמך שחתמו השניים יקראו: "חוזה למכירת אופניים", או "זכרון דברים למכירת אופניים", או למשל רק יהיה כתוב "זכרון דברים", עצם העובדה שהצדדים התכוונו להתקשר בחוזה והיתה להם גמירות דעת ומסויימות כפי שפורט לעיל, משמע, זכרון הדברים הינו חוזה לכל דבר.
אם כך, זכרון דברים הינו מסמך מחייב לכל דבר במידה ועומד בקריטריונים של חוזה לפי חוק החוזים. אך בכל זאת, מתי אנו בכל זאת נדרשים לבחון האם זכרון דברים אכן מחייב או לא? במידה וזכרון דברים הינו מסמך אשר חותמים עליו לפני שחותמים על חוזה ובא ליצור התחייבויות שישתכללו לחוזה בהמשך הדרך, אזי נבחן את זכרון הדברים לפי נוסחה, שנקראת על פי הפסיקה כ-"נוסחת הקשר". נוסחת הקשר מתייחסת לתוכן המצוי בזכרון הדברים לעומת התוכן המצוי בחוזה לכשיחתם בהמשך. במידה והקשר בין זכרון הדברים לחוזה הינו קשר הגיוני אזי נראה בזכרון הדברים מסמך מחייב. לעומת זאת, אם זכרון הדברים איננו מתייחס לתנאים ולדברים אשר מצויינים בחוזה הקשור לזכרון דברים, אזי נוסחת הקשר קלושה וייתכן וזכרון הדברים לא יחייב. בכל מקרה יש לבחון כל מקרה לגופו כאשר ניגשים לבדוק את כשרותו של זכרון דברים ביחס לחוזה.
זכרון דברים – ממה צריך להזהר
ובכן, עד כה ציינו כיצד ניתן להבחין בין זכרון דברים כחוזה מחייב ומתי לא, מתי יש להתייחס לזכרון דברים כחוזה ומתי לא. כעת ניגע במספר נקודות באשר למצבים שיכוים להתרחש ביום יום ויש להזהר מפניהם. למעשה כאשר נהיה מודעים למספר דברים ביחסינו להתקשרות בחוזה וכיצד החוק רואה את הדברים ניתן יהיה לדעת טוב יותר ממה להשמר וממה לא.
מספר נקודות שיש לשים לב אליהן בעניין זכרון דברים:
- ברגע שניתנת הצעה על ידי מציע, ההצעה הינה מחייבת אותו אלא אם כן חזר מהבקשה לפני שהגיעה למקבל. כלומר, יש לשים לב לפני שנותנים הצעות בשוק החופשי, בין אם מדובר בהצעה על נכס מקרקעין או על הצעה על מטלטלין כלשהן (רכב, מכשיר חשמלי, רהיט ועוד). שכן רבים אינם יודעים שברגע שהציעו הצעה – כלומר מחיר מסויים עבור פריט מסויים, הכדור במגרש של המוכר ובמידה והמציע חוזר בו מהצעתו, ייתכן ומדובר בהפרת חוזה.
- במידה וצד מסויים מקבל הצעה, ומסכים לה, גם הוא מחוייב למציע בהסכמתו וכעת במידה ויחזור בו מהסכמתו ייתכן והוא ימצא בהפרת חוזה מול המציע.
- במקרקעין קיימת דרישת הכתב לעסקה, אך כל עסקה אחרת שאינה מקרקעין אינה דורשת את דרישת הכתב, ולכן גם הסכם בעל פה יש לכבד ועל כן יש לשמור על איפוק עת עורכים משא ומתן מכיוון שבמידה ו"נסחפים" בלשון ומציעים הצעה שלא יכולים לעמוד בה או שלא מתכוונים אליה בלב שלם, או מצד שני שמקבלים הצעה שלא בהכרח מוכנים לה, במידה ואחד הצדדים יחזור בו, ייתכן ומדובר על הפרת חוזה, גם בעל פה.
- פעמים רבות אנשים מתפטים לחתום על זכרון דברים למרות שאינם שלמים עם עצמם במאה אחוז לגבי אותו עניין. הסיבות לכך הן בדרך כלל לחץ פסיכולוגי ו/או נפשי שמופעל על אחד הצדדים. הפצרות בסגנון: "בוא נחתום משהו קטן כי יש הרבה מתעניינים", "זה רק זכרון דברים זה לא באמת חוזה", "אם לא נחתום עכשיו אני אלך עם מישהו אחר" ומשפטים נוספים בסגנון זה, הם נפוצים ונועדו על מנת להפעיל לחץ על הצד השני במהלך המשא ומתן. כמובן שבמידה והצד שמופעל עליו הלחץ נכנע וחותם על זכרון הדברים, יהיה ככל הנראה מחוייב לצד השני בחוזה כדת וכדין למרות כל פלפולי הלשון והניסיונות לגמד את חשיבותו של זכרון הדברים שנחתם בין הצדדים.
ובכן, זכרון דברים הינו חוזה לכל דבר ועניין. כמובן שיש לקחת בחשבון את הנאמר במאמר זה ולבחון כל מקרה לגופו שכן הדברים עשויים להשתנות בין אירוע לאירוע ועל כן אנו ממליצים להתייעץ עם עורך דין עם התמחות בדיני חוזים בכל עניין שעולה בהקשר של הפרות חוזים, ביטול חוזים, אכיפת חוזים ותרופות בגין הפרת חוזים.
משרדנו עוסק בחוזים ובמקרים בהם נחתם זכרון דברים בין צדדים להסכם ובהשלכות שנובעות מאותו הסכם.