ביטול צו הפסקת עבודה

עורך דין ניר אביבי מתמחה בביטול ועיכוב צו הפסקת עבודה ו/או הפסקת שימוש עקב צו מנהלי שניתן נגדכם.

צרו קשר עוד היום ונדאג לעכב ו/או לבטל את הצו שניתן נגדכם במקצועיות וללא פשרות!

ביטול / עיכוב צו הפסקת עבודה או הפסקת שימוש

קיבלת צו הפסקת עבודה / צו הפסקת שימוש מינהלי מהוועדה המקומית לתכנון ובניה – פנה אלינו ואנו נגיש בקשה לעיכובו / ביטולו, מן העילות הבאות:

• נטל הוצאות

יוזכר כי צו הפסקת העבודה מעכב את התקדמות השיפוץ ומטיל על המבקש הוצאות הנוגעות לעבר בגין השיפוץ ולעתיד בגין התחייבותו.

• חוקיות השימוש

המסגרת הנורמטיבית לענייננו נקבעה בדברי החקיקה שבמסגרת תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבניה, הקובע בסעיפים 216 עד 233 לחוק, כהאי לישנא:

"סע' 216. צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון: התשע"ז)

(א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב-ראש וועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד ביקור במקום או על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים בסעיף 243(ג) ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק באופן מיידי את העבודה (בפרק זה: "צו מינהלי להפסקת עבודה"), ובלבד שלא הוגשו לבית-המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 236 בעניין אותה עבודה.

(ב) צו מינהלי להפסקת עבודה יכלול את כל אלה:

(1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;

(2) תיאור העובדות שעל-פיהן הוחלט לתת את הצו;

(3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225;

(4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 228;

(5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

(ג) על-אף האמור בסעיפים-קטנים (א) ו- (ב), היה למי שהוסמך לתת צו כאמור בסעיף-קטן (א) יסוד סביר להניח כי עבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, או שמפקח הודיע לו כי יש לו יסוד סביר להניח שעבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, רשאי מי שהוסמך לתת צו מינהלי להפסקת עבודה לתת צו מינהלי ארעי להפסקת אותה עבודה (בסימן זה: "צו ארעי להפסקת עבודה"), אף אם טרם הוגש לו דין וחשבון כאמור בסעיף-קטן (א) או טרם קוימה חובת ההיוועצות לפי סעיף 225, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) קיים צורך דחוף להפסיק את העבודה, בין השאר בשל סכנה לשלום הציבור או לשלומו של אדם;

(2) החובה להגיש דין וחשבון כאמור בסעיף-קטן (א) ולקיים היוועצות לפי סעיף 225 יושלמו בהקדם האפשרי.

(ד) תוקפו של צו ארעי להפסקת עבודה לא יעלה על חמישה ימים; ניתן צו ארעי כאמור ומולאו כל התנאים למתן צו מינהלי להפסקת עבודה, רשאי נותן הצו הארעי להפסקת עבודה להודיע למי שניתן לו הצו כי הצו ייחשב צו מינהלי להפסקת עבודה לכל דבר ועניין."

המבקש ביטול הצו יטען כי בהתאם לסע' 216 (ג) (1) לתיקון 116 הנ"ל לחוק התכנון והבניה, נסיבות המקרה דנא אינן מתאימות להמשך קיום ההליכים בתיק זה, לאחר שלא הוכחה "סכנה לשלום הציבור ו/או לשלומו של אדם " כפי שמתנה החוק, וכי על בית המשפט לברר בטרם הכרעה האם אכן הוכחו התנאים הנ"ל למתן הצו, כלומר, האם הוכח כי נעשתה עבודה, או השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 216 לחוק הנ"ל וכי על מנת לעמוד בהוכחת הטענה, יש להוכיח כי המשך העבודה, אותה מבוקש להפסיק, נגוע באי חוקיות בהתאם לסע' 204 לחוק התכנון והבניה, המשך עבודה המסכן את שלום הציבור ו/או שלום אדם בהתאם לסע' 216 לחוק ולפיכך ולו רק מטעם זה ראוי כי בית המשפט יבטל הצו להפסקת העבודה על אתר.

• בירור אי החוקיות

יוגש כי כפי שעולה בפסיקה, תכלית צוי הפסקת שימוש ו/או הפסקת עבודה היא מניעתית ולא עונשית ומטרתה להפסיק את הפרתן המתמשכת של הוראות החוק, מוקדם ככל הניתן ( וראו: פינטו נ' עירית חיפה (1.12.04); מור נ' ו' מקומית גבעת אלונים (14.6.2007)).. אולם, אם יוכח כי מדובר בפעילות חוקית לחלוטין, הנעשית בתום לב ומתוך דאגה ואחריות עמוקות של המבקש, כך שההצדקה למתן הצו, אם וככל שתבורר לעומק ותוכח חד-משמעית כי אינה נגועה באי חוקיות ו/או בסכנה לשלום הציבור ו/או לאדם הפרטי, ו/או מוטלת בספק רב, הרי היא מהווה בהכרח סנקציה עונשית ולא מניעתית.

ובשים לב להיעדרה של סכנה לשלום הציבור ו/או לשלומו של אדם, משמיטה את המניע להשתת הצו ומובילה בהכרח למסקנה שאין מקום להוציא צו הפסקת עבודה ו/או צו הריסה בעקבותיו, ולבטח יש לעכבו לפרק זמן ארוך .

• הגנה מן הצדק

דוקטרינת ההגנה מן הצדק, המעוגנת בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 המקנה לבית המשפט סמכות להורות על ביטול כתב אישום או זיכויו מהעבירה המיוחסת לו, באותם מקרים בהם נקבע כי נקיטת ההליך הפלילי נגד הנאשם וניהול ההליכים בתיק הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית.

בעניין זה נפסק ב- ע"פ 8994/08 פלוני נ' מ"י [פורסם בנבו] (מיום 1.9.09) בזו הלשון גבי משמעות דוטרינת ההגנה מן הצדק ולפיה היא:

 "מאפשרת לבית המשפט לבטל אישום, כאשר מסתבר לו כי לא ניתן להבטיח לנאשם משפט הוגן או כאשר העמדתו לדין פוגעת בעקרונות הצדק וההגינות, בדרך כלל בשל התנהלותה הקלוקלת של התביעה …. ההצדקה העיקרית לשימוש בסמכות קיצונית זו של בית המשפט הינה הרצון להבטיח כי רשויות אכיפת החוק ינהגו באופן ראוי, כמתחייב ממעמדן כגוף שלטוני. היא נועדה להוות בלם לפעילות אכיפה שלוחת רסן ושרירותית המתכחשת לזכויות הנאשם ולערכים של שלטון החוק."

ייאמר כי בחינת טענת ההגנה מן הצדק מחייבת את בית המשפט לקיים בחינה תלת שלבית, כפי שזו נקבעה בע"פ 4855/02 מ"י נ' בורוביץ פ"ד נט(6) 776 ו- ע"פ 371/06 פלוני נ' מ"י [פורסם בנבו).

שלב ראשון – נדרש לזהות הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של המבקש ולבחון את עוצמתם, במנותק משאלת אשמתו או חפותו.
לשם המחשה – ככל שהפגמים שנפלו בהליך מובהקים וזועקים לבחינה ונובעים גם משיהוי ניכר בהליך הננקט כנגד המבקש וכן הוכחה עמידתו של המבקש בדרישות הרשויות שהכשירו את פעולתו ברשות ובסמכות – חלף המבקש על פני שלב זה.

שלב שני – בית המשפט יבחון אם בשל הפגמים בקיומו של ההליך הפלילי נפגעה פגיעה חריפה תחושת הצדק וההגינות. בשלב זה בית המשפט מאזן בין האינטרסים השונים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי, תוך שהוא נותן דעתו לנסיבות הקונקרטיות של ההליך שבפניו.

לעניין זה נפסק בעניין בורוביץ כהאי לישנא:

"ההכרעה בשאלה, אם המקרה שלפני בית-המשפט מצדיק את החלתה של הגנה מן הצדק, אמורה לשקף איזון נאות בין מכלול הערכים, העקרונות והאינטרסים השונים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי. מן העבר האחד, ניצבים האינטרסים התומכים בהמשך קיומו של ההליך, ובהם: העמדת עבריינים לדין ומיצוי הדין עימהם; הוצאת האמת לאור; קיומם של מנגנוני גמול, הרתעה, וענישה; שמירה על ביטחון הציבור; והגנה על זכויותיו של הקורבן הנפגע. ומן העבר השני, ניצבים האינטרסים השוללים, במקרה הקונקרטי, את המשך קיומו של ההליך, ובהם: הגנה על זכויות היסוד של הנאשם; פסילת מהלכיה הנפסדים של הרשות והרתעתה מפני נקיטת מהלכים דומים בעתיד; שמירה על טוהר ההליך השיפוטי; ושמירת אמון הציבור בבית-המשפט."

יודגש כי פעולתו של המבקש ברשות ובסמכות והקפדתו על עמידה בדרישות הרשויות, לרבות איכות הסביבה, עשויה לעמוד בניגוד לצו כנגדו וככל שהתנהלותה נעשית בהקפדה, בתום לב לא ייטה בית המשפט ליתן ידו לניסיון של רשויות האכיפה להתעמר במבקש שעשה כל שלאל ידו, על פי דין, להכשיר ולרשות את פעולתו. לפיכך עשוי בית המשפט בנסיבות המיוחדות להורות על ביטול צו ההפסקה המינהלי בהתבססו על שיקולים כלליים של הגינות, צדק ומניעת עיוות דין גם לאורו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, במסגרתו זכתה הזכות להליך פלילי הוגן למעמד חוקתי על-חוקי.

שלב שלישי –  ככל שבית המשפט משוכנע, כי קיומו של ההליך אכן פוגע פגיעה חריפה בתחושות הצדק וההגינות, עליו לבחון האם ניתן לרפא הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר.

כך השתת קנס בלתי מידתי ו/או גרימת גדיעת משלח ידו של המבקש, במיוחד לאחר שנים או חודשים ארוכים של פעילות ברשות ובסמכות, מלמדת כי מאזן הנוחות פועל לרעת המבקש ומהווה עוולה כאשר בה בעת לא נגרם ולא ייגרם כל נזק מהמשך פעילות המבקש במקרקעין ו/או לסביבתו למול הנזק הבלתי הפיך שייגרם לו עם גדיעת פעילותו ובית המשפט ייטה לא לאפשר עיוות דין בוטה זה ובלתי הפיך כגון פגיעה במשלח ידו של המבקש.

• קיום אינטרס ציבורי של איכות הסביבה המוגן ברישיון עסק

ככל שהשימוש הנדרש להפסיק מסתמך על פעילות ללא מניעה צטעם הרשות ושעליו השתמך המבקש לאורך תקופה ארוכה, הרי ניתן להצביע על קיום אינטרס ציבורי ו/או סביבתי רב בהמשך פעילותו באתר, וכי בהיעדר פעילותו ייגרמו לבטח נזקים סביבתיים כתוצאה מהפסקת העבודות, ייטה בית המשפט שלא לאשר הפסקת השימוש.

כך, בתיק בב"נ 20305-04-18 ועדה מקומית לתכנון ובנייה שהם נ' א.ס.פ.י לקידום פרויקטים באיכות הסביבה ואח', (כב' הש' רבקה גלס – השלום רמלה) (מיום 29.5.18 פורסם באתר "פסק דין") קבע שם נציג המשרד לאיכות הסביבה המהווה גוף נייטרלי, אשר האינטרס הציבורי נר לרגליו כי "המשרד מתנגד להפעלת אתרים ללא רישיון עסק". למד מיניה כי רישיון עסק מהווה תנאי יסוד להפעלת אתרים בעלי מכוונות להגנת הסביבה (כגון: איסוף גרוטאות ומיחזורן), תוך פעולה עם רישיון עסק תקף.

ובעניין הפעולה עם רישיון עסק תקף יצוין כי כבר נפסק אינספור פעמים כי המחוקק יצר זיקה ברורה בין דיני רישוי עסקים לדיני התו"ב (עע"מ 8481/04 חברת חלקה 172 נ' ו' מקומית פתח תקוה (9.3.06); עת"מ 8781/08 רותם נ' עיריית ירושלים (22.2.09)), ו"זיקה זו מתבלטת במקרה שלפנינו (פרשת בב"נ 20305-04-18 שלעיל), כפי שעלה מדברי נציגת המשרד להגנת הסביבה שצוטטו לעיל". למד מיניה בדבר חשיבות קיומו של רישיון עסק תקף המשליך על דיני התו"ב !!!

יוזכר כי בית המשפט ביטל ביום 3.8.17 בבע"א 33765-07-17 גלובל גרין גרופ (אך דוד) בע"מ, ואח' נ' מועצה מקומית שהם ואח' שהם, (3.8.17) (פורסם בנבו) שם  צו סגירה מינהלי שניתן כנגד המבקשים, מכוח חוק רישוי עסקים וכי יש באותה החלטה כדי ללמד כי ניתן לדחות בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי גם מכוח חוק רישוי עסקים והכול אם המבקש פעל בתום לב ומתוך רצון ודאגה כנה להיענות לדרישות הוועדה.

לפיכך וככל שניתן להוכיח נסיבות מיוחדות ייטה בית המשפט להורות על ביטול צו הפסקת העבודה בהתבססו על שיקולים כלליים של הגינות, צדק ומניעת עיוות דין גם לאורו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, במסגרתו זכתה הזכות להליך פלילי הוגן למעמד חוקתי על-חוקי.

עורך דין ניר אביבי – עורך דין שמתמחה בביטול צו הפסקת עבודה

אם קיבלת צו הפסקת עבודה או צו הפסקת שימוש, פנה/י אלינו למשרד עורכי דין ניר אביבי בטל: 077-7298914 או השאירו את הפרטים שלכם באתר ואנו נדאג לחזור אליכם בהקדם.

משרד עורכי דין ניר אביבי יפעל בנחישות ובאחריות משפטית לביטולו ולפחות לעיכובו של צו הפסקת העבודה שניתן במקצועיות ובנחישות.