ביטול הסכם

הפרת חוזה ואכיפה

הכלל המנחה את מערכת המשפט והחוקים הינו ש”חוקים צריך לקיים”. ואכן, במערכת החוקים ובפסיקה הענפה במדינה יש דגש גדול על קיום חוזים ושמירה על הזכות החוזית של חוזים.

אם כך, היה ניתן לומר שכל ביטול חוזה הוא למעשה הפרה של חוזה, שהרי אם כל חוזה צריך לקיים אזי אין עילה לביטולו של הסכם.

המציאות מראה שהדבר אינו כך, על עף החובה החלה על צדדים להסכם לקיימו, ישנם מצבים בהם ניתן לבטל הסכם מבלי שהדבר יחשב כהפרה של הסכם. מצבים אלו בהם ביטול הסכם נעשה מעילות מוצדקות קיימים וגורמים למצבים משפטיים מורכבים בהם צד אחד טוען לביטול שלא כדין את ההסכם, והצד שביטל את ההסכם במעמד צד אחד טוען שיש לו עילה ו/או עילות לביטול ההסכם. עילות אלו יכולות להיות מסיבות שונות שנגרמות על ידי הצד המפר ומצדיקות ביטול הסכם, כמו לדוגמא:

  • הפרה יסודית של הסכם
  • אי מתן תמורה
  • התנהלות חסרת תום לב
  • ועוד

 

בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א-1970 הפרה של חוזה מוגדרת בזו הלשון:  “הפרה” – מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה;

כלומר הפרה הינה כל מעשה או מחדל שהינם מנוגדים לחוזה. אך מה יכול לעשות צד אשר נפגע מהפרת חוזה על ידי הצד השני?

בחוק קיימים שני סעדים עיקריים שנפגע מהפרת חוזה יכול לעשות: אכיפה וביטול. וכפי שמצויין בסעיף 2 לחוק:

2.    הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה.”

הסעד הראשון כאמור, הינו סעד האכיפה. בסעיף 3 לחוק מוגדר מתי צד אינו יכול לדרוש את סעד האכיפה:

“3.    הנפגע זכאי לאכיפת החוזה, זולת אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)   החוזה אינו בר-ביצוע;

(2)   אכיפת החוזה היא כפיה לעשות, או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי;

(3)   ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית משפט או לשכת הוצאה לפועל;

(4)   אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות הענין.”

 

אם כן, אנו מבינים מהאמור לעיל, שצד אשר הצד השני הפר את החוזה מולו, רשאי לדרוש לפי העניין אכיפת חוזה או ביטול חוזה. בסעיף 3 צויינו תנאים שכאשר אחד מהם מתקיים, לא ניתן לדרוש אכיפת חוזה אלא רק ביטול חוזה, שהוא הסעד השני בחוק.

בדרך כלל אכיפת חוזה תתקיים כאשר לא נעשתה הפרה יסודית את ההסכם על ידי הצד המפר, וניתן לאכוף את ההסכם. ישנם מצבים בהם לא ניתן לאכוף את ההסכם ועל כן לא תתאפשר אכיפה של הסכם אלא רק ביטול ומתן פיצויים.

ביטול חוזה עקב הפרה

אם כן ביטול הינו הסעד השני אחרי אכיפת חוזה שניתן לדרוש לפי החוק. ביטול חוזה ניתן לדרוש עקב הפרה יסודית את החוזה. כפי שמובא בלשון החוק: “לענין סימן זה, “הפרה יסודית” – הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה.”

על כן הפרה יסודית הינה הפרה שלו הצד הנפגע היה יודע כי הצד המפר את ההסכם היה מפר את החוזה בהפרה זו, לא היה מתקשר בחוזה זה כלל מול אותו צד.בנוסף, במידה והצדדים הגדירו בחוזה שהפרה תחשב יסודית, יש לראות בה כהפרה יסודית (למשל בחוזה מכר מקרקעין, אי עמידה במועדי התשלום נחשבת באופן גורף כהפרה יסודית המעניקה זכות ביטול את ההסכם ותשלום פיצויים מוסכמים).

כאמור, ניתן לבטל את החוזה עקב הפרה יסודית שלו. אם כך, מתי מתקיימת הזכות לביטול חוזה:

הזכות לביטול

7.    (א)  הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית.

          (ב)  היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול.

          (ג)   ניתן החוזה להפרדה לחלקים והופר אחד מחלקיו הפרה שיש בה עילה לביטול אותו חלק, אין הנפגע זכאי לבטל אלא את החלק שהופר; היתה בהפרה גם משום הפרה יסודית של כל החוזה, זכאי הנפגע לבטל את החלק שהופר או את החוזה כולו.”

אם כך, מותר לבטל את החוזה במידה והיתה הפרה יסודית. אך במידה וההפרה לא היתה יסודית (הפרה שאין הנפגע היה מתקשר בחוזה לו היה יודע על ההפרה מראש), הנפגע לא רשאי לבטל את החוזה אלא אם כן נתן למפר החוזה הזדמנות לתקן את ההפרה וכן ארכה לתיקון ההפרה לזמן סביר. 

בנוסף , במידה והחוזה ניתן להפרדה חלקים שונים, ורק חלק אחד הופר בהפרה יסודית אשר לא משפיע על כל החוזה, לא רשאי הנפגע לבטל את החוזה כולו אלא רק את החלק שהופר. אך במידה וההפרה היתה של כל החוזה, הנפגע זכאי לבטל את החלק שהופר או, לבחירתו את החוזה כולו.

אם כן אנו רואים שהחוק מדגיש בבירור את ההבדל בין הפרה יסודית להפרה לא יסודית את ההסכם, הפרה לא יסודית – לא מקנה זכות ביטול אוטומטית לחוזה על ידי הנפגע והנפגע חייב להתריע בפני המפר על ההפרה וחייב לתת לו אפשרות לתקן את ההפרה.. הפרה יסודית – מקנה זכות ביטול אוטומטית לנפגע מבלי להתריע בפני המפר. אך יש לשים לב שכאשר מדובר על חוזה בחלקים, הפרה יסודית לא מקנה אוטומטית זכות לבטל את כל החוזה אלא רק את החלק שאותו הפרו בהפרה יסודית.

השבה לאחר ביטול חוזה

כאשר מדברים על ביטול חוזה עקב הפרה יסודית, יש לשים לב שעדיין העובדה שהמפר הפר את ההסכם בהפרה יסודית והנפגע החליט לבטל את ההסכם עקב הפרה יסודית זו, אין זה אומר שהנפגע יכול להנות משני העולמות. כלומר במידה והמפר שילם על סחורה מסויימת או נכס מסויים, והחוזה בוטל על ידי הנפגע, הנפגע מחוייב להשיב למפר את החלק שהשקיע בנכס. כמובן, בניכוי הוצאות שהיו לנפגע. כמו כן המפר חייב להשיב לנפגע את מה שקיבל לפי החוזה או לשלם לו את השווי של מה שקיבל אם ההשבה בלתי אפשרית. 

ובלשון החוק:

“השבה לאחר ביטול

9.    (א)  משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך.

          (ב)  בוטל החוזה בחלקו, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על מה שהצדדים קיבלו על פי אותו חלק.”

כמובן, שבנוסף לסעדי האכיפה והביטול, זכאי הנפגע גם לפיצויים עקב ההפרה:

10.  הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה.”

לכן, כאשר מגישים תביעה לאכיפת חוזה או לביטול חוזה לפי העניין, בדרך כלל מגיש הנפגע בתביעתו תביעה לפיצויים כספיים בשל הנזק הנגרם לו בשל ההפרה.

סוגיה נוספת שיש לקחת בחשבון ורבים אינם מודעים לכך היא חובת הקטנת הנזק. החוק מחייב את שני הצדדים (המפר והנפגע) להקטין את הנזק ככל שניתן מהפרת החוזה. כך שגם נפגע שלא פעל כראוי להקטנת הנזק ידרש להסביר מדוע אינו פעל להקטנת הנזק בעת יחליט לתבוע פיצויים מהמפר.

כפי שמצוין בלשון החוק:

הקטנת נזק

14.  (א)  אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10, 12 ו-13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין.

          (ב)  הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו, או שהתחייב בהתחייבויות סבירות לשם כך, חייב המפר לשפות אותו עליהן, בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי סבירות, חייב המפר בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות הענין.”

כפי שתואר לעיל, ביטול חוזה הינו סעד אשר נובע מהפרה יסודית של ההסכם ומכיל תנאים מסויימים שיש לעמוד בהם. בנוסף על הנפגע לעמוד בתנאים מסויימים ולהוכיח שההפרה היתה יסודית ושעשה ככל יכולתו להקטין את הנזק שנעשה לו.

משרדנו מטפל במקרים של הפרת חוזה, אכיפת חוזה, ביטול חוזה ותביעות פיצויים בשל הפרות חוזה.

לפרטים נוספים צרו קשר!

 

 

 

Share on facebook
Facebook
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on email
Email
Share on print
Print