עורך דין ניר אביבי מתמחה בצו כניסה למקרקעין שהתקבל עקב צו מנהלי.
לפרטים נוספים ולטיפול בצו כניסה למקרקעין שניתן נגדכם – פנו אלינו עוד היום ונדאג להגן על הזכויות שלכם!
עורך דין מקרקעין – צו כניסה למקרקעין
אם קיבלת צו כניסה למקרקעין מוועדת תכנון ובנייה מקומית, שמטרתו לבדוק אם בוצעו במקרקעין פעולות בנייה ללא היתר בנייה כחוק, יש לפעול לביטול או לעיכוב הצו מן העילות הבאות:
א. חוקיות ביצוע העבודה והשימוש
- המסגרת הנורמטיבית לענייננו נקבעה בדברי החקיקה שלהלן:
סעיף 204 לחוק התכנון והבניה קובע:
"(א) המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו – קנס, מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת – קנס נוסף, מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו."
סע' 8 (א) לחוק העבירות המינהליות קובע:
" הומצאה לנקנס הודעה לפי סעיף 8 רשאי הוא להגיש לתובע, שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לענין סעיף זה (להלן – התובע המוסמך) בקשה לביטול ההודעה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו; נוכח התובע המוסמך כי התקיימה אחת מהעילות המפורטות להלן, רשאי הוא לבטל את ההודעה:
(1) העבירה לא נעברה או שהיא לא נעברה בידי הנקנס;
(תיקון מס' 23) תשע"ח-2018
(2) נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך קיום ההליכים."
- ראוי לטעון כי בהתאם לסע' 8(א) (2) לתיקון 23 לחוק העבירות המינהליות, תשמ"ו-1985, נסיבות המקרה אינן מתאימות להמשך קיום ההליכים לאחר שעל בית המשפט לברר בטרם הכרעה, האם אכן הוכחו התנאים הסבירים למתן הצו, כלומר, האם הוכח כי נעשתה עבודה, או השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204 ו/או סע' 206 (ב)(4) לחוק התכנון והבנייה. וכי על מנת לעמוד בהוכחת הטענה, יש להוכיח כי נעשו בנכס פעולות של חריגה ו/או שימוש בניגוד להיתר הבנייה.
- לשם המחשה, אם המבקש את ביטול הצו לפני שנים או חודשים ארוכים או לא נעשתה על ידו מעולם כל בנייה בלתי חוקית ו/או בניגוד להיתר, או שאין לו התנגדות להריסה ו/או לפעולה לצורך הוצאת היתר – ייטה בית המשפט לבחון באופן חיובי את האפשרות להתרת הכניסה למקרקעין.
ב. שיהוי ניכר
- טענת שיהוי ניכר בהוצאת צו כניסה למקרקעין בחלוף שנים רבות או בחלוף חודשים רבים, תהווה טענה תומכת וראויה בעיכוב צו הכניסה למקקעין והוועדה תיחשב כמושתקת.
- כן יצוין כי אם בקשת הכניסה למקרקעין הודבקה בהפתעה מוחלטת, ללא אזהרה מראש ו/או תיאום עם המבקש ולו רק בנוגע להיעדר תיאום תאריך הכניסה למקרקעין, יש בה כדי ללמד על אטימות הרשות ו/או היעדר רגישות ו/או אי-התחשבות בתושב המבקש.
- כך פסק דינו של כב' השופט ר. שפירא בע"פ (מחוזי חיפה) 2720/07 ועדה מקומית לתכנון ולבניה משגב נ' סואעד חאלד, במסגרתו נדחה ערעור הוועדה על החלטת בימ"ש השלום הדוחה בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי, אשר הוגש בחלוף שנה וחצי בלבד ממועד גילוי העבירות. ולשם המחשה, ככל שמדובר בשיהוי ניכר המשתרע על פני שנים רבות או חודשים ארוכים, ההצדקה למתן הצו, בטרם תבורר ותוכח לעומק אי החוקיות, הינה פחותה ומוטלת בספק רב ומהווה בהכרח סנקציה עונשית ולא מניעתית.
- החריגים, נוגעים לשיהוי רב בהגשת הבקשה למתן צו כניסה, בצירוף עצימת עיניים של הרשות, מובילים בהכרח למסקנה שאין מקום להוציא צו כניסה ו/או כל צו שיפוטי אחר, ולבטח יש לעכבו.
ג. הגנה מן הצדק
- דוקטרינת ההגנה מן הצדק, המעוגנת בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 מקנה לבית המשפט סמכות להורות על ביטול כתב אישום או זיכויו מהעבירה המיוחסת לו, באותם מקרים בהם נקבע כי נקיטת ההליך הפלילי נגד הנאשם וניהול ההליכים בתיק הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית.
- וכבר נפסק ב- ע"פ 8994/08 פלוני נ' מ"י [פורסם בנבו] (מיום 1.9.09) בעניין דוקטרינת ההגנה מן הצדק –
"מאפשרת לבית המשפט לבטל אישום, כאשר מסתבר לו כי לא ניתן להבטיח לנאשם משפט הוגן או כאשר העמדתו לדין פוגעת בעקרונות הצדק וההגינות, בדרך כלל בשל התנהלותה הקלוקלת של התביעה …. ההצדקה העיקרית לשימוש בסמכות קיצונית זו של בית המשפט הינה הרצון להבטיח כי רשויות אכיפת החוק ינהגו באופן ראוי, כמתחייב ממעמדן כגוף שלטוני. היא נועדה להוות בלם לפעילות אכיפה שלוחת רסן ושרירותית המתכחשת לזכויות הנאשם ולערכים של שלטון החוק."
ד. משקל החדירה לקניינו של הפרט וחוקי היסוד
- כן ראוי כי תובא כאן דעתו של המלומד י' קדמי בספרו (י' קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק ראשון – הליכים שלפני משפט ב', מהדורה מעודכנת תשס"ח-2008, הוצאת דיונון, תל-אביב, עמ' 671 – הוא קובע כהאי לישנא:
"תשומת לב מיוחדת, ל'סייג' העשוי ללוות סמכות חיפוש 'מיוחדת' בקשר לכניסה לבית מגורים; בהתחשב בכך שבית מגורים זוכה, מטבע הדברים, למירב ההגנה מפני 'חדירה' זרה".
- כן נקבע כי לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בכל מקרה אין לקבל שכניסה למקרקעין יכולה להיעשות מבלי שניתנה לכך הסכמה, או שבית המשפט התיר אותה לאחר שהונחה לפניו תשתית ראייתית בסיסית המצדיקה זאת. סעיף 7 בחוק היסוד שעניינו "פרטיות וצנעת הפרט" קובע לאמור:
א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו או בכליו.
ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו."
- כך ניתו לטעון כי לא הונחה בפני בית המשפט "תשתית ראייתית בסיסית" להנחת הדעת בדבר כניסה למקרקעין.
ה. החדירה לביתו-מבצרו של אדם
- בפסיקה נקבע זה מכבר כי מתן צו כניסה למקרקעין אינו שונה ממתן צו חיפוש בביתו. המבחן הוא האם יש במידע זה כדי לבסס חשד סביר המצדיק חיפוש (ראו ע"פ 1000/15אשרף אבו אלהווה נ' מדינת ישראל(פורסם בנבו ביום 03/07/2015.
- משלא נמצאו בנימוקי הפיקוח כי התבסס חשד סביר למתן צו כניסה למקרקעין, בוודאי לנוכח הנסיבות המלמדות כי הנכס נרכש במצבו התכנוני דהיום, הרי על מנת לקבל צו כניסה למקרקעין על הוועדה להוכיח את מצבו של הנכס דאז בהשוואה למצבו דהיום ואם לא טרחה לעשות, ייטה בית המשפט לדחות את ביצוע הצו.
- בפסיקה נקבע כי "רק אם הונחה תשתית של ראיות מתאימה, תהיה הצדקה לפגיעה בפרטיות ובצנעת הפרט וכי יש להחיל את המבחנים שנקבעו כתנאי למתן צווי חיפוש. מבחנים שאינם מחמירים יתר על המידה, אך דורשים שיוכח שהכניסה לבית נועדה נחוצה לשם הצגת הבניה לצורך חקירה, משפט או הליך אחר (בדומה להוראת סעיף 23(1) בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש).
- יש לזכור שחיפוש שלא על-פי צו יכול שייעשה רק בנסיבות מיוחדות, אשר אין חולק שבדיקת עבירת בניה אינה נמנית עימן (ראו סעיף 25 בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [ת"פ 09 / 743 מדינת ישראל נ' קרבסקי, כבוד השופטת תמר בר-אשר צבן. בהקשר הזה יפים דבריו של הלורד דאנינג בעניין האיסור שחל על גורמי הרשות להיכנס לרשות היחיד לשם עריכת חיפוש:
"האיש העני ביותר רשאי בבקתתו להתנגד לכל כוחות הכתר. הבקתה – יכול שתהא שבירה, הגג יכול לרעוד, הרוח יכול שתנשוב דרכו, הסערה יכולה להיכנס, הגשם יכול להיכנס, אך מלך אנגליה אינו רשאי להיכנס, וכל כוחות הכתר אינם רשאים להעז ולחצות את מפתן הבקתה הרעועה".
עורך דין ניר אביבי – מתמחה בצו כניסה למקרקעין
אם קיבלת צו כניסה למקרקעין, מוצע כי תתקשר למשרד עורכי דין ניר אביבי בטל: 077-7298914 או השאירו פרטים באתר ונחזור אליכם בהקדם ונדאג לבטל את הצו או לעכבו במקצועיות ובאחריות משפטית.