חוקי ירושה במושבים

ירושת משק חקלאי במושב – גורם לסכסוכים משפטיים לא מעטים

כאשר מדברים על ירושה ומשקים חקלאיים במושבים, פעמים רבות ניתן לראות שמשפחות נמצאות בסכסוכים ארוכי שנים במושבים.

הסכסוכים נגרמים בעיקר עקב מחלוקות של יורשים בעניין חלקם במשק החקלאי ומפני שהמורישים לא השאירו צוואה מסודרת ליורשיהם.

בנוסף לכך, אחד הגורמים להיווצרותם של סכסוכים על ירושת משק חקלאי במושב, הינו זכויות הבניה הרבות שקיימות במשק חקלאי במושב והאפשרות לבנות מספר בתים ואף לפצל את הנחלה (את חלקת המגורים בנחלה).

על מנת להבין כיצד החוק מתייחס לירושת משק חקלאי, יש להסתכל בסעיף 114 לחוק הירושה:

סעיף 114 לחוק הירושה קובע כך:

משק חקלאי

  1. (א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי
                               העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה
                               את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.

            (ב)        באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק
                           החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך
                           החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו
                           והבטחתו – יחליט בית המשפט לפי הנסיבות.

            (ג)         היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את
                           המשק החקלאי – בן-זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים
.

            (ד)        היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל
                           תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.

 

בנוסף לסעיף זה בחוק הירושה, עד שנת 2018, רמ”י (רשות מקרקעי ישראל) קבעה כי לאחר לכתו של אחד מבני הזוג הבעלים של משק חקלאי במושב, מחצית הזכויות במשק החקלאי עוברות באופן אוטומטי לבן הזוג השני. כך בעלי משקים רבים לא טרחו אף לבצע צוואה מכיוון שהדבר היה פשוט ובהיר.

ובכן, בשנת 2018, הודיע רמ”י בצעד חסר תקדים כי היא ערכה שינוי מהותי בכללי ההורשה שהיו נהוגים עד היום בנחלות וביטלה את ההעברה האוטומטית לבן/בת זוג בעת פטירה.

הכללים החדשים לגבי חוקי הירושה במושבים לפי רמ”י

הכללים החדשים מופיעים בסעיף 15 לחוזה החכירה לדורות לחלקה א’ של הנחלה, כדלקמן:

  1. במקרה של פטירת החוכר יועברו כל זכויותיו בנחלה ליורש על פי דין. היו מספר יורשים לנחלה, כי אז תעבורנה הזכויות לאחד היורשים שהוסכם ע”י שאר היורשים או שאושר ע”י בית המשפט כאמור בסעיף 114 לחוק הירושה.
  2. אדם שיהיה זכאי לקבל זכויות במוחכר בהתאם לסעיף זה, יהיה חייב לעמוד בתנאים הקבועים בהחלטות המועצה ונהלי הרשות התקפים. לא עמד בתנאים אלה, יהיה חייב להעביר את הזכויות שקיבל למי שיהיה כשיר לפי חוזה זה ולפי החלטות המועצה לקבל את זכויות החכירה במוחכר.
  3. הסכמת הרשות להעברת הזכויות כאמור תהיה כפופה לאמור בסעיף 13 לחוזה החכירה (איסור פיצול נחלה) וליתר תנאי חוזה החכירה.

במילים אחרות, על פי ההחלטה החדשה של רמ”י בנוגע לירושת המשק החקלאי, המסקנה היא שירושה בנחלות תהיה בהתאם לצוואה שיותיר אחריו בעל הנחלה או בהתאם לדיני הירושה אך בכפוף למגבלות המפורטות בהסכם החכירה.

לגבי מינוי בן ממשיך – בעל זכויות בנחלה בה מונה בן ממשיך יידרש להסדיר את תנאי הורשת הנחלה בצוואה ולבטל את הרישום בטרם החתימה על חוזה החכירה.

מה שהחלטה זו גרמה זה בעייתיות בעניין הבן הממשיך בנחלה ועל כן מומלץ מעתה להסדיר את מערכת הירושה בנחלה באופן מסודר בצוואה.

 

כפי שמפורט לעיל, מכיוון שנחלה הינו נכס מקרקעין מורכב בעל זכויות בנייה רבות ואפשרות לבנייה נוספת, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מקרקעין שמתמחה במשקים חקלאיים ובמושבים לפני כל פעולה.

משרדנו מתמחה במושבים ומשקים חקלאיים ונחלות ומייצג בעלי נחלות ומשקים רבים.

לפרטים נוספים ולייעוץ משפטי צרו קשר!

Share on facebook
Facebook
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on email
Email
Share on print
Print